לו יכולתי הייתי קוסם

חיפשתי את מילות השיר הזה ברשת. זכרתי קטעים קטנים ממנו כפתיח של סדרת שחור לבן שהייתה בחינוכית כשהייתי ילדה. להפתעתי גיליתי שלשיר הזה, בביצועה של חווה אלברשטיין, יש שני בתים אחרים ושזה שזכור לי הוא בכלל השלישי ושיש בית רביעי ומסכם שהופך את כל השיר לשיר דיכאון שלא היה מבייש שירה מזרחית אסלית.

ולכן אני שרה לקטנצ'יק רק את הבית שגם ככה תמיד הכרתי:

לו יכולתי הייתי קוסם

מטייל בין ספרי אגדות

הייתי את כל העולם מבשם

בריחם של כרמים ושדות

הייתי קורא לילדים

לוקח איתי את כולם

לארץ קסמים חמודים

שם ירח תלוי על סולם

והפזמון:

לו רק ניתן, לו רק ניתן

הייתי עושה זאת מזמן

 

קוסמת אני לא. אבל אני מצליחה איך שהוא לגדל תינוקי בונבוני אמיתי (אוליבר כבר בן 13 חודשים), וגם לנהל משק בית, וגם לתחזק לא מעט תחביבים כמו אפייה, סריגה, גלישה וקריאה ואפילו קניתי לעצמי מתנה לכבוד פרויקט חדש: היה מבצע באלדי על מכונת תפירה של סינגר עם אחריות לשלוש שנים. חמותי המקסימה שתופרת כבר שנים ראתה את הלינק ששלחתי לה ופסקה: "לקנות ושימי לב שמוטב למהר כי המלאי יפונה כבר ב-2.10".

וכך קרה שביום שישי שעבר, בעוד בעלי מכין צ'ולנט בבית לשבת, יצאתי עם הקטנצ'יק מבית החולים לילדים לגיחה קצרה לסניף האלדי וחזרתי למחלקה וברשותי מכונת תפירה חדשה דנדשה. הגבר שלי פינה אותה משם ביום ראשון ולשמחתינו חזרנו הביתה כבר ביום שני. אבל מאז לא ראיתי אותה אפילו! לא היה רגע פנאי.
מאז שחזרנו הביתה הזמן טס בין כביסות, קיפולים, בישולים לחג, גלישה ואריגת שטיח קטן שהתחלתי די מזמן ובא לי לסיים כדי לפנות מרחב לפרויקט הבא. התכנון הוא להכין מתנה לגיסתי אנגרט. היא והחבר שלה אירחו אותנו מאוד יפה בדירתם בברלין ויש להם שירותים קטנצ'יק לא פחות משלנו וכשנגמר שם נייר הטואלט לא הצלחתי לגלות איפה הם מאפסנים את הרולים הרזרביים. משום מה בגרמניה לא מכירים את ההמצאה הישראלית הזאת לתלות על הקיר מערך של 2-3 כיסים לרולים נוספים כדי שגם אורחים בעלי יוזמה יוכלו לשים רול חדש על המתקן ובא לציון גואל. כך שדבר ראשון שייתפר לו במכונה יהיה משהו בסגנון עבור השירותים שלהם.
יאללה, עכשיו קפה נוסף ומקצה ניקיונות אחרון לפני שאני שמה את החלות לשבת בתנור. הימים מתקצרים והשבת באה לי לא פעם ממש בהפתעה:-D

שבת שלום לכם ותודה לכל הקוראים שנשארו רשומים למרות שלא עידכנתי כאן עידנים על עידנים.