דברים שרואים שם, לא רואים מכאן

קראתי הבוקר כתבה מרתקת ב"דר שפיגל" ומצורפת אליה גלריה של 8 תמונות:

http://www.spiegel.de/fotostrecke/fotostrecke-66881.html

יותר מ-500 טונות של אשפת טכנו מייצר העולם המערבי בשנה ויותר מ-80% ממנה מגיעים בקונטיינרים לחופי גאנה, ניגריה וסין. שם אפשר למצוא בין הררי המחשבים ומסכי המחשב של אתמול מדבקות שאומרות מאיפה זה הגיע לשם: משרד ההגנה הבריטי, הצבא האמריקאי, בתי ספר בפילדלפיה ו-המשרד לאיכות הסביבה של הולנד, וזו רק דוגמית מגבעונת של זבל ליד עיר הבירה של גאנה, אקרה.

אז כן, האמריקאים ממחזרים משהו כמו 10-20%, האירופים מתגאים בסביבות 25-30% מיחזור של פסולת טכנו. אבל הרוב, כל מה שאנחנו לא רוצים כי זה "פאסה" כי בדיוק לפני יומיים הושק האיי-פד החדש או הסמארט פון החדש – מגיע לחופים רחוקים. הררי זבל רעיל שצעירים וצעירות אפריקנים משוטטים ומחטטים בו. רובם יתומי מלחמות האזרחים במדינותיהם. הם עושים במקומנו את העבודה: מפרידים חזרה החוצה מהפלסטיק את הנחושת, הברזל, הקצת זהב, החוטים, וכו' שיש שם – אבל גם מכניסים אל גופם ואל האוויר ואל מאגרי מי השתייה שלהם רעלים מסוכנים כמו כספית, קדמיום ושאר חומרים שבמערב יודעים כבר עשורים עד כמה הם מסרטנים.

ונוח לנו. נוח לנו לא ממש לתהות לאן נעלם הסלולרי ה"ישן" שלנו. זה שעוד לחלוטין אפשר היה לעשות ממנו שיחות אבל שלרוע מזלו – אי אפשר לגלוש ממנו ברשת או לצלם איתו באיכות XYZ במקום האיכות של לפני שנה-שנתיים.

והררי הזבל האלה רק משתנים בסוגם ובמיקומם אבל לא במהותם – זבל מהמערב שנוחת בכמויות עתק במדינות עולם שלישי וכאלה שכבר לא ממש עולם שלישי אבל בכל זאת – עניים שם ברמות. כמו הודו. הרים שלמים של בקבוקי מים מינרליים. של כוסות חד-פעמיות.

מה כן אפשר לעשות? חכו קצת. חברת הסלולר "דוחפת"? – תגידו שאתם מרוצים מהמוצר ולא נלהבים לשדרג כרגע. זה גם יחסוך לכם כסף. אל תמהרו כל כך לרכוש את המוצר הלוהט של אפל – כי אולי בעוד חודשיים תתחילו לשמוע הדים מרוגזים על אנטנה דפוקה, תשדורת לא משהו ועוד דברים שכבר קרו?

המירוץ הזה לחדש ולחדש – דופק מישהו אחר על כדור הארץ ובגלל שנרצה או לא נרצה – זה הכדור של כולנו – גם אנחנו נקבל את התרעלה אלינו ולא בעוד הרבה זמן. כבר כעת אירופה נמצאת מצב של טסונמי של מהגרים לא חוקיים מאפריקה. חקלאים ששדותיהם נהיו שדות מוקשים בשל מלחמות על שליטה במכרות יהלומים ודייגים שכל פרנסתם נעלמה בגלל תאגידי ענק שדגים את כל הדגה ליד החופים עד שלא נותרים דגים לאף אחד, גם לא למי שעוסקים בכך מאות שנים וכל חייהם תלויים בדיג הזה.

הרעל הזה במי התהום – מגיע לשתייה, לנחלים ולנהרות, לימים ולאוקיינוסים. ואין, אין לאן לברוח מהאחריות שלנו לכל זה.

במקום לשתות מכוסות חד-פעמיים בעבודה – תביאו כוס משלכם מהבית ותשטפו אותה אחרי כל נס קפה. ברגע שכל אחד מאיתנו יעשה מעשה – אחד ועוד אחד ייצא מיליון ועם עוד מיליון ועוד מיליון אולי אפשר יהיה בעוד חמש שנים להוריד בחצי את כמות הזבל והסבל שאנחנו שופכים על אחינו בני האדם.

כי אם כבר פסח – יש הרבה מאוד דברים שחשוב ורצוי לנקות.

חג שמח:-)