סוף שבוע ראשון באמסטרדם

חיכינו יותר מחודש – אבל בסוף השבוע האחרון סוף סוף הצליח לי ובעלי לתאם לא רק זמנים אלא גם כספים ולהיפגש. והיה מרגש ברמות. סרט טורקי זה כלום לעומת הנשיקות והחיבוקים שהערפנו אחד על השני בתחנת הרכבת של אמסטרדם-סוד.

והיה אחלה מזג אוויר. באמת ממוזל. לא ירד גשם, 10-12 מעלות ביום וגם בלילה ממש לא היה קר. המלון נבחר כך שלא יהיה רחוק רגלית מהקהילה ומבית הכנסת ופגשתי שם אנשים מקסימים, חמי לב ומארחים נדיבים. אני עכשיו הרבה יותר רגועה ויודעת שבעלי אכן לא הגזים כשהוא אמר שטוב לו שם והוא פורח ומשגשג. חמסה – רק שימשיך ככה!

רק מה – לא הכול היה סבבה. כבר ביום שישי התחיל לי בערך שעתיים אחרי מנוחת הצהריים איזה גירוד לא מוסבר בגב. בגלל שלפני איזה 12 שנה הייתה לי תגובת עור קשה למוצר של סבוני דאב – ניחשתי שאולי הסבון שאיתו רחצתי ידיים פעם או פעמיים במלון אולי אשם בעניין ומיד מידרתי אותו הצידה. הבאתי איתי בכל מקרה מברלין סבונים משלי כך שלא היה מחסור כלשהו. ובכל זאת – האלרגיה הזאת לא רק שלא נרגעה או נעלמה – היא הלכה והחמירה. המצב הגיע לידי כך שבלילה שבין שבת לראשון לא הצלחתי בכלל להירדם בגלל גירודים קשים וכואבים בעור ומהחרדה שזה גרם לי לגבי מה שזה אולי עלול לעשות לתינוק שלי אם זה ימשיך להחמיר. בשלב הזה התחלתי לשער שהבעיה היא במצעים עצמם ושיש עליהם כנראה שאריות מסוימות של כימיקל הלבנה או מרכך כלשהו שאני אלרגית אליו בצורה חריגה – כי בעלי לא סבל משום דבר בעוד העור שלי נהיה אדום לוהט וגירד בצורה איומה.

התכנון המקורי שלי היה לנסוע לאוסנברוק ביום ראשון ורק בשני בבוקר לחזור לברלין אבל מפאת המצב החלטתי שיהיה הכי טוב לחזור לברלין במהירות האפשרית ולגשת לבית החולים שבו כבר שילמתי את הרבעון הנוכחי. שם נתנו לי משחה וכדורים ללקיחה פעם ביום שמאוד עזרו לי לישון הלילה. הדוד של בעלי אסף אותי מבית החולים, הקפיץ אותי לבית מרקחת כי הרוב סגורים ביום ראשון ונשארתי לישון אצלם בבית. זה מאוד עזר לי כי ממש לא רציתי להיות לבד עם כל החרדות שעדיין רצו לי בראש למרות שרופאת העור התייעצה עם הרופאים הדרושים ואמרה שאין סיבה לחשוש לגבי התינוק.

התקשרתי למשרדים של הרופאה שלי כי רציתי לבוא כבר היום במקום ביום חמישי – אבל אמרו לי חד משמעית שאין סיבה לדאגה ושכל כך עמוס אצלה שלא כדאי לנסות לוותר על התור שכבר יש לי.

מיד אחרי התור אצלה ביום חמישי אני יוצאת לדרך לאוסנברוק שם אפגוש את בעלי שוב לחג הפורים. ואפילו שזה רק ימים ספורים – קשה לי לחכות! היה כל כך טוב להיות איתו שוב, להתחבק, להרגיש אותו קרוב, לשמוע את כל הסיפורים שהיה לו לספר ולראות היכן הוא מסתובב ומה המקומות שהוא מהר מאוד אימץ לליבו בסביבתו החדשה.

אני מקווה שבביקור הבא באמסטרדם אני אצליח להתארגן כדי לשהות שם בחמישי או בשני חוץ מהסופ"ש כדי שנלך יחד למוזיאונים ונחווה יותר מהעיר המקסימה הזאת.

לקחים ברורים לביקור הבא:

לא משנה כמה ההיריון הזה גורם לי לשכחות למיניהן – בפעם הבאה אני כבר לא אשכח להפעיל את ביטוח החו"ל שלי.

לקחת איתי מצעים מהבית למיטה במלון – לכל מקרה, אפילו שלמלון "סבוי" אני כבר לעולם לא אחזור.

שאכן אף פעם לא מיותר לקחת איתי סבונים וקרמים מהבית ושבהיריון הזה בכלל מומלץ להסתמך בכל הקשור לקוסמטיקה ודברים שבאים במגע ישיר עם העור שלי אך ורק על מוצרים וחומרים שמוכרים לי כבטוחים עבורי.

והלוואי שימשיך להיות אביבי!

חג פורים שמח לכולם:-)

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על סוף שבוע ראשון באמסטרדם

  1. suki77 הגיב:

    יא, יש לך בלוג!
    (לתגובות אנטליגנטיות יותר, המתיני בסבלנות 😛 )

סגור לתגובות.