סושי בהיידלברג – ביקורת שיטוטים וטעימות

כשהייתי במינסטר סושי ממש חסר לי ומבחינת ידע בגרמנית לא ידעתי איך לברר מה ההיצע כך שויתרתי ומילאתי מצברים כשביקרתי בארץ. הפוסט הזה הוא כנראה הראשון מסדרת פוסטי פרידה מהיידלברג. 

עד כה ביקרתי בחמש סושיות שזו התמחותן:

הטובה ביותר והזולה ביותר: East Sushi נמצאת ב-markthalle של הגלרי קאופהוף במדרחוב המרכזי של העיר -30 Hauptstrasse. וכדאי בעצם להיכנס מרחוב Plück – זה בדיוק ליד הכניסה לחניון. המקום הוא מעין מזנון פועלים כשמסביב יש המון דוכנים של כל מיני – בשר, גבינות וכו'. הם פתוחים אבל רק בשעות שהגלרי פתוח – מתשע בבוקר ועד שמונה בערב וזה המינוס העיקרי (סגורים בימי ראשון וחגים). הסושי שלהם מעולה בפשטותו וטעים. אני אוהבת לשלב גם מרק מיסו בארוחה ואצלם יש מרק טוב. בין 12 לשלוש בצהריים יש אפשרות לשני תפריטים טובים ומוזלים שכוללים גם מרק וגם תה ירוק בעשר אירו ופחות.

המקום השני הוא Kaede סושי בר עם מסוע (שדרוג חדש יחסית). יש להם שף צעיר ומצועצע שמוציא תחת ידיו רולים מושקעים עם כל מיני רטבים וטעמים. למשל הוא אוהב לשלב רוטב חמוץ מתוק ברולים שלו. בצהריים ובערב אפשר להינות מארוחה עסקית של בערך 10 אירו ל-10-12 חתיכות (מאקי, ניגירי ופוטו מאקי מושקעים) ובצהריים מקבלים גם מרק מיסו ותה ירוק. זה הולך לפי צלחות – חמש צלחות לארוחה. על צלחת יש או 4 מאקי או 2 ניגירי או 2 פוטו מאקי). היתרון – גמישות ומבחר מנות. המינוס אצלם – מרק המיסו שלהם נוראי. ממש ככה. שמנוני, כמעט בכלל בלי אצה ובלי קוביות טופו. היתרון המוחץ – הם פתוחים בדיוק אחרי שאני מסיימת את פגישות שומרי משקל והם מאוד קרובים למקום המפגש. כמו כן, כדאי להתפטר מהביישנות ואם לא עולה על המסוע מנה שאתם אוהבים – לבקש שיכינו. יתרון נוסף לנוסע המזדמן – מכל הסושיות היא הקרובה ביותר לתחנת הרכבת כך שאם יש לכם המתנה של יותר מ-90 דקות עד הרכבת הבאה – שווה לקפוץ לשם. דקות ספורות בהליכה.

המקום השלישי בדירוג שלי – samesame שנמצאים ב-Steingasse 3  -סמטה שפונה לכיוון הנהר ומתפצלת מהרחוב הראשי שבעיר – בקרבה לכיכר הכנסיה. זה אזור שכולו מלכודת תיירים אחת גדולה ובו גם בימי ראשון כל הדוכנים למכירת מזכרות פתוחים. הסושי שטעמתי במקום טעים. מרק המיסו שלהם לא שוס וקטן מאוד כך שחבל על ההשקעה בו. הם די יקרנים (0.8-1 אירו יותר מ-East Sushi לאותה מנה) ואין גמישות בתפריטים הקבועים שלהם, מה שעבורי הוא חיסרון של ממש כי אני לא אוהבת שרצים בסושי שלי ואצלם כמעט בכל תפריט יש תמנונים או שרימפסים למיניהם כך שאין ברירה אלא להזמין פריטים בודדים במחיר שאם East Sushi פתוחים – שווה לוותר על Same same – זה עד כדי כך לא מדהים. זה גם ניכר בהגשה. יש אומנות בהגשת הסושי ובבר הקטן הזה לא למדו להגיש באופן יפה לעין – הרולים הוגשו בחלקם לא מצידם המלא, למשל (בסוף הרול יש תמיד צד פחות "יפה"). בכל אופן – הם אופציה שפויה כשזה יום ראשון או יום חג ומתים לסושי וגם ככה נמצאים במרכז העיר.

המקום הרביעי בדירוג שלי הוא סושי בר קטנטן שנקרא "סקורה" בתחילת רחוב Bergheimer (רחוב שמתחיל בכיכר ביסמרק המרכזית). הפלוס הרציני אצלם הוא שמרק המיסו שלהם מעולה, רוב הזמן, יש ימים שגם בזה חוויתי נפילה. המינוס – האורז שלהם הוא אורז מזן אחר, לא זה שהאחרים משתמשים בו – פשוט אורז ביתי רגיל. לטענתם זה מאפשר לשים יותר דג ברול אבל נראה לי שהם מנסים לחסוך עלויות על אורז לסושי ומרגישים את זה בטעם וחבל. יש בהמשך הרחוב מסעדה באותו השם ששם כנראה עובד הסושי שף הראשי של המיזם הזה. והאורז שם היה כל כך חסר טעם שהמסעדה היא מבחינתי מתמודדת ראויה על התואר "הסושיה הגרועה בעיר". מבחינת מחירים הם לא מהיקרנים וזה פלוס יחסי.

אני ממליצה בחום ל-ה-י-מ-נ-ע ממסעדות שמציעות סושי כחלק מהתפריט הכולל יותר שלהן. סושי זו התמחות בפני עצמה ושף שלא מתמחה בזה מוציא תחת ידיו אכזבה של ממש והרועץ במסעדות הוא שלעומת סושי-בר או אפילו מסעדת "סקורה" שקיבלה אצלי ציון נמוך לאללה – המחירים בשמיים והתוצאה לא שווה אף ביס. למשל במסעדת Mr. Whang ברחוב הראשי (מסעדה קוריאנית, סינית, יפנית) – יש כמה הצעות לסושי והמחיר הוא פי שניים לאיכות כל כך מביישת שלא כדאי להיכנס לשם. לשיקולכם.

אזהרה מכל הלב – תעשו לעצמכם טובה ולא משנה איפה אתם בגרמניה – תימנעו מהזוועה של סושי במסעדות Nordsee בקופסאות או מכל סושי שנמכר בקופסא בסופרים השונים – יש כאלה למשל ברשת REWE. יצא לי לנסות לאכול סושי מקופסא במסעדת Nordsee בתחנת הרכבת של לייפציג. חוויה מצמררת ונשבעתי שלא אחזור על הטעות לעולם. חשבתי בטעות ש"הנה, מצאתי חלופה שפויה לכל השומן שבדגים המטוגנים שמוצעים שם". טעות. האורז היה קשה ובלתי אכיל. פשוט זרקתי את זה וקניתי לי לחמניה עם משהו במקום. סושי חייב להיות טרי, גג בן כמה שעות ספורות, ורצוי שיעשה ממש מול עיניכם. הסושי מהטעימים שיצא לי לאכול הוא תמיד במקומות שבהם אפשר לשבת ולראות את השף מכין ולראות בדיוק איפה וכיצד הוא מאחסן את החומרים.

מחירים לדוגמא:

מאקי פשוט  (6 יחידות) – בין 2.3 אירו ל-2.8 ואף יותר אצל היקרנים.

מאקי דגים (6 יחידות) – בין 2.8 ל-3.2 אצל היקרנים.

ניגירי – מ-3.1 אירו עד לאזור 5 אירו לשני ניגירי.

כך שאפשר להרכיב ארוחה של מאקי פשוט ומאקי סלמון בתוספת מרק מיסו באזור ה-10 אירו באיסט סושי ובסקורה. אצל האחרים אפשר להגיע למחיר הזה אם מוותרים על המרק שגם ככה לא טעים אצלם. אם רוצים גם שתייה חמה/קרה – צריך לקחת בחשבון תוספת של 2-3 אירו.

שיהיה בכיף לכל המנסים!

פוסט זה פורסם בקטגוריה החיים בגרמניה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.