כנראה ששוב נעבור דירה, הפעם לברלין

מה זה אומר לגבי שם הבלוג הזה – ממש לא ברור.

הכול עדיין לחלוטין היולי, לא סגור, לא חתום ולא ברור. מה שכן ברור זה שאני מאוד עייפה, כבר כמה חודשים. בעצם מאז דצמבר אני עושה 3-4 משמרות בשבוע ואני מחוקה מעייפות בשאר הימים. והשאר הזה עובר עליי בערפל של קניות, בישולים, קריאה וגלישה והשבועות טסים. כך שאולי מעבר לעיר חדשה מתבקש.

ועוד לברלין. רק מלחשוב על כמות המוזיאונים שאוכל לבקר שם אני יכולה לקבל אורגזמה. הפרגמון למשל הוא משהו שהבטחתי לעצמי ממזמן ויש עוד אוצרות דומים שאני מתכננת מתישהו לבקר. זו עיר ענקית אבל כמובן שהדבר הראשון שביררתי היה מה היצע הפגישות של שומרי משקל.

יש, יש היצע מפואר אפילו. ואני מניחה שגם בשאר התחומים יהיה שיפור – אוכל כשר, יותר חבר'ה שאני מכירה מהרשת וגרים שם ומכירים כל סמטה ונהיה יותר קרובים למשפחת הבעל מה שפחות משמח אותו. וגם יהיה קל יותר לטוס לישראל כי כל החברות טסות מברלין. חסל סדר נסיעה לשדה התעופה קלן-בון בחצות.

עוד מגמה שמסתמנת – אני מכורה לאיביי. רשמית. כל כך קל למצוא דרכם ספרים ו-DVD שפשוט נהיו לי חיים קלים מאז שאני שם.

אני שוקלת לעשות לבלוג הזה מתיחת פנים כלשהי או אולי לפצל בו עניינים. יש לי חשק שיהיה בלוג אך ורק לביקורות שלי על ספרים ולסקירות על סופרים וכו' וכנראה לכבוד המעבר לברלין אני אפצח בבלוג שיחגוג יותר את השמירה שלי על המשקל – טפו טפו טפו כבר חצי שנה!! 20 ק"ג שנשרו להם בשנתיים האחרונות ולא חוזרים.

תודה לכל הקוראים והקוראות – מבטיחה לעדכן!