מעשה בטבעת/אילן שיינפלד

 הוצאת כתר, 2007, 458 עמודים

 טבעת מאגית נוצרת לשם הגנה על בתולה הלוקה במחלת הנפילה. אבל בתכל'ס מה שקורה זה שמדובר בשובה של לא פחות ולא יותר ה"פרשס" רק שהפעם אין שום פרודו ושום גאנדלף או אלפים שיבואו להציל את הנפשות שנקלעות אל מסלול הטבעת. כשם שהיא עשויה להיטיב כך היא משרה קללה על בעלותיה ועל משפחותיהן לאורך כמה וכמה דורות.

 שיינפלד עוסק בספר בסוגיה מרתקת שלא מרבים לדבר עליה – ארגוני פשע יהודים שפעלו בעולם בסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים ביבשת אמריקה בעיקר ועסקו בפיתוי נערות יהודיות עניות והבאתן בלי ידיעתן או ידיעת משפחתן לעיסוק בזנות ללא יכולת להיחלץ. מנודות על ידי הקהילה היהודית ואסירות בבית הזונות שבו עליהן לחיות – חייהן אינם חיים. מהבחינה הזאת בלבד הספר הוא קריאת חובה למי שמתעניין בזכויות נשים בעבר ובהווה. כי גם אם הקהל השתנה – גורל הנשים שנמכרות לעבדות הזאת עדיין זהה, גם בימינו.

זהו בעיקר סיפורה של יתומה מדאנציג שהטבעת האמורה מתגלגלת לידיה ועל האומללות שנופלת עליה בעת שהיא נאנסת לעבוד כזונה. הסיפור עוקב אחרי קורותיה, קורות ביתה ונכדתה וכל הכול שורה מדי פעם צילה של הטבעת שבכוחה להציל חיים ולהחריב אושר של רבים.

המסקנה היא שגם אם צדיק מורה על יצירת טבעת כוח יש להימנע מהפיתוי אם אין הוביטים אמיצים שידעו לאן לקחת אותה כדי להשמידה לעולמים. אחרת נופלים לידי אירגוני פשע, כל מי שאתם מכירים מת במיתות משונות ואיומות ובעיקרון זיפת לכם כל החיים.

לסיכום – זו אינה המלצה אלא סקירה בלבד כי הספר לא אחיד ברמתו. יש קטעים מאוד יפים וקולחים אך רוב הדמויות היו פלקטיות וניכר היה שנעשה מחקר תיעודי נרחב על תופעת הסרסורים היהודים וקרבנותיהן אך הוא לא נשזר אלא הודבק אל אגדה כלשהי וברוב המקרים ההדבקה לא פועלת כלל. התחושה האישית שלי היא שעם זה שהספר קריא ובסך הכול ממש בסדר – האלמנטים של סאגת הפשע והטבעת נותרים מנותקים ולא קשורים וכשהם כן מופיעים יחד – זה אחד על חשבון השני. ההישרדות הפסיכולוגית של הנידונות לזנות והמניעים של הקהילה היהודית בתגובתה לתופעה נותרים לא "חפורים" ובמקביל אין התעמקות בסיבות לרשעותה של הטבעת, להשפעותיה המגוונות, פתאום בסוף הספר התנהגותה נהיית עוד יותר ביזארית. הניסיון להחזיק את כל הכדורים באוויר פשוט לא צולח.

יד שנייה או ספריה, אם ממש ממש רוצים.

פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת ספרים שקראתי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.