צלה של הרוח/קרלוס רואיס סאפון

הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2006, 460 עמודים, מספרדית: ליה נירגד

סאפון כתב ספר גותי באווירתו המתרחש אחרי מלחמת העולם השנייה בספרד המתאוששת עדיין מפגעי מלחמת האזרחים. דניאל סמפרה, ילד צעיר, מגלה עולם מופלא כשאביו לוקח אותו למקום סודי בעיר – בית הקברות לספרים נשכחים. דניאל מוצא שם ספר ששובה את ליבו ואת דימיונו והוא הופך לממוקד יותר ויותר על מטרה אחת – לגלות מה עלה בגורלו של מחבר הספר.

הספר שהוא מוצא, "צלה של הרוח", נכתב על ידי חוליאן קאראך. בירורים ראשוניים מעלים שהספר נדיר ביותר, ממש מציאה. הסיבה לנדירות היא שיש מי שמחפש כל עותק מספריו של הסופר, מוכן לשלם כל מחיר או לאיים כל איום כדי להשיגם ואז שורף אותם. דניאל לא מוכן לוותר על העותק שלו ומכאן העלילה מסתבכת והולכת.

ההתחלה מאוד מצאה חן בעיניי. עליי לציין שבערך באמצע הספר הייתה תחושה של קצת הגזמה מצד המחבר, קצת יותר מדי גותיות, יותר מדי מלודרמה. לשמחתי זה עבר לי תוך לא יותר משלושים עמודים והשאר באמת זרם בכיף.

ספר אנושי, מאוד גברי כי המספר ורוב האנשים שסביבו הם גברים, ובעיקר ספר שידבר אל המכורים לספרים באשר הם.

פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת ספרים שקראתי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.