כפרה/איאן מקיואן

הוצאת עם עובד, 2003, 412 עמודים

גם אחרי שקניתי אותו חששתי להתחיל לקרוא את הספר. ביולי או ביוני שאלתי מהספריה ספר אחר של מקיואן, "אהבה עיקשת". זנחתי אותו די מהר. הייתה לי תחושה של חוסר שקט שלא יכולתי להפיג אלא בזניחת הספר. אבל גולשת אחת, עיקשת ביותר, אמרה לי בעת ששהיתי בארץ שאין מצב שאני אוותר על לקרוא את "כפרה".

והוא חיכה בסבלנות על המדף. ועד שבת האחרונה לא חשבתי שהוא יגיע אל ידי. ואז פתאום התחלתי. לא שיערתי כלל שאפשרי שסופר שהכזיב אותי בצורה כל כך חדה יתפוס אותי כך. כבר בעמודים הראשונים הבנתי שהספר הזה לא דומה לשום דבר שקראתי עד כה.

יום חם בבית אחוזה באנגליה של 1935. ילדה בת 13 מספרת על תלאותיה. היא כתבה מחזה וליהקה אליו את דודניה שאמורים להגיע לביקור. אבל היום מסתבך והולך. ולא רק עבורה. מקיואן מעביר את בראיוני הצעירה מעולם הילדות אל עולם המבוגרים באבחות חדות שמבלבלות אותה. חדורת עקרונות וסדר, בראיוני מנסה לעשות סדר בבלבול הזה. בכל החום שאופף אותה ואת כולם. סופו של היום ישפיע עליה ועל בני משפחתה במשך שנים ארוכות.

המחזה שכתבה, מכתב שבעצם לא כך השולח התכוון לשולחו ואגרטל עתיק יומין נארגים יחד לסיפור אהבה מרגש, לאסון ולחרטה שתימשך עשורים.

והנה קטע אחד מההתחלה של הספר שכל כך הדביק אותי אליו בכנות שבו, בפשטות וביופי:

"אבל מגרות סודיות, יומנים ננעלים ושיטות צופן לא יכלו להסתיר מבראיוני את האמת הפשוטה: אין לה סודות. שאיפתה לעולם הרמוני ומאורגן שללה ממנה את האפשרויות הנמהרות לחטוא. מהומות והרס היו כאוטיים מדי לטעמה, ולא הייתה בה נטייה לאכזריות".

וזו ציטטה שחזרתי אליה בתום הקריאה. נדהמת מיופיה שוב. מתמציתיותה. ומכך שבעצם – היא תקפה רק לאותו רגע סיפורי ראשון, לרגע הסיפורי שבו בראיוני עדיין ילדה. כי בעת שהיא מתחילה לעבור את הסף – הכול, אבל הכול נהיה אחר.

גם אם ניסיתם פעם משהו של מקיואן ולא התחברתם – קחו את הספר הזה וקראו. זו פשוט יצירה יפה.

ותודה לאינגה העיקשת.

פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת ספרים שקראתי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על כפרה/איאן מקיואן

  1. נוריתהה הגיב:

    אני בין היחידות שחשבתי שהספר הוא בסדר ולא יותר

  2. alonyska הגיב:

    אפשרי מאוד שבגלל שציפיתי לאכזבה יצא שהוא ממש נצץ… את הרי מכירה כמוני את הערך של ספר שתופס לנו את הלב באמת – העיקר כמה נזכור ממנו בעוד כמה שנים וכמה אם בכלל נרצה שיהיה לנו ממנו עותק משלנו לקריאה חוזרת.

  3. תמי ב הגיב:

    אחד הספרים הכי טובים שקראתי.
    סיפק לי חומר למחשבה להמון זמן.
    מומלץ מאוד!

  4. alonyska הגיב:

    תמי – איך יוצא לך לקרוא בעברית? שולחים לך? את מזמינה? עוד מעט יגמרו לי הספרים שקניתי בארץ באוקטובר ואני מנסה להאט את הקצב כדי להינות מהם עוד טיפה.

  5. תמי ב הגיב:

    לפעמים אני מזמינה דרך האינטרנט, לפעמים אמא שלי שולחת, ואת המאסה הגדולה אני לוקחת בהשאלה מספרייה יהודית באוקלנד, שיש בה גם ספרים בעברית.
    לא כמות אדירה, אבל בהחלט מספיק לי 🙂
    נכון שהספריה הנ"ל קצת רחוקה לי, אבל פעם בחודשיים אני עושה מבצע, נוסעת לשם, וחוזרת עם עשרה ספרים.

סגור לתגובות.