ספר יום הדין/קוני ויליס

הוצאת אופוס 1999, 589 עמודים

Doomsday book/Connie Willlis, 1992

ספר מדע בדיוני שמתרחש ברובו במאה ה-14, הגיוני בכלל? אז כן. וויליס עושה את זה בחן רב. זמן ההווה של הספר הוא 2054, עת שבה מסע בזמן אינו רק אפשרי אלא ערוך כך שפרדוקסים אינם אפשריים. אם מנגנון ההעברה מזהה סכנה שתתערב באירועים בדרך שתשנה את ההיסטוריה – המעבר בזמן אינו מצליח. ליד אוקספורד מתנהלת חפירה ארכאולוגית. נחשף בה כפר שלא שרד את התקופה שאחרי המגפה השחורה. האחראית על החפירות מאוד מעוניינת שיישלחו היסטוריונים אל התקופה כדי לאמת את הממצאים. עד כה שלטו בכיפה קפיצות בזמן אל המאה העשרים ומעט אל המאה התשע עשרה. ממלא מקום ראש מחלקת ימי הביניים מעוצבן מכך שאת התקופה שלו מזניחים והוא נחוש להעביר מישהו משלו בזמן.

הסיפור הוא סיפורה של קיוורין, היסטוריונית צעירה שרוצה בכל מאודה לעבור אל המאה ה-14 ולחקור אם אפשר תחילה תקופה שלפני המגפה השחורה ובתקווה גם את תוצאות המגפה, אחרי שתחזור בשלום מהביקור הראשון. אך הדברים משתבשים ולאורך הספר כולו אין דרך לדעת אם היא תצא משם ותחזור לזמנה שלה או לא. וגם בזמן שממנו שלחו אותה לא הכול מתפקד כמו שציפו.

הספר מותח, התיאורים של המאה ה-21 של ויליס ושל המאה ה-14 מאוד משכנעים וקוצר ידו של האנוש מעולם לא היה מוחשי יותר. היופי הסיפורי והעלילה הסוחפת מביאים לתהייה אמיתית מה ובכמה, אם בכלל, השתנה בהתנהגות האנושית. האם השתנו רק כמה אלמנטים בשפה, בנימוסים ובלבוש? כשאנחנו מול סכנה איומה, מי אנחנו באמת?

ספר מקסים שנראה לי שתאהבו גם אם ז'אנר המד"ב אינו לחם חוקכם.

ההמלצה של סיגלית על הספר

פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת ספרים שקראתי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על ספר יום הדין/קוני ויליס

  1. סיגלית הגיב:

    אהבתי את הספר הזה. את צודקת אפשר לקרוא אותו גם אם מד"ב הוא לא הז'אנר החביב על הקורא.

    בואי לבקר אותי בבלוג החדש שלי. הקישור למעלה 8).

  2. נוריתהה הגיב:

    תודה
    עדיין לפני

סגור לתגובות.