בתאריך של היום, בדיוק לפני שנה

עבר עליי יום שישי קשה. בפעם הראשונה ניסיתי לעבוד בגרמניה. לפי עצתו של בחור מרוקני שהכרתי בקורס ללימודי גרמנית – הלכתי למלון והצעתי את עצמי לעבודות מטבח. אמרו לי לבוא ביום שישי ל-4 מתוך 8 שעות ניסיון שעליהן לא אקבל תשלום ושבמהלכן הם ואני נראה אם מתאים שאעבוד שם.

זה היה קריעה. יום גשום של מרץ, שמיים אפורים אפורים. סיפחו אותי לעובדת ותיקה יותר שהריצה אותי לבניין סמוך להחלפת בגדים וראיתי שמסתכלים על הבגדים שבאתי איתם בהפתעה – הייתי לבושה בעצם מהודר מדי – כלומר לא בבגדים שנראים כאילו יצאו מפח של צדקה. המקום להחלפת בגדים היה במרחק לא מבוטל ומכיוון שליד עמדת העבודה לא היה שום וו לתליית בגדים מצאתי את עצמי רצה בגשם כדי לא להתרטב. לא הבנתי מספיק חלק מההנחיות שנתנו לי. למשל למי לדווח על השעות שכבר עשיתי. הבנתי בהתחלה שאני צריכה לחכות שם, ואז בעצם הבנתי שאני לא חייבת אלא שצריך לדבר עם מישהו בבניין אחר ואולי מרוב בלבול יצרתי רושם שאני לא מבינה מהחיים שלי. במהלך השעות ההן הבנתי שזה שבבית אנחנו מדברים עברית זה כן רועץ מסוג מסוים כי למשל לא ידעתי איך אומרים "תשים שם בבקשה" או לשאול "איפה תולים את המצקת?". עד כמה שהיה לא מדהים שם – זו הייתה עבודה והייתי מוכנה לעבוד עבור הסכום הקטן שהם הציעו.

מיד אחר כך הלכתי הביתה, בקושי היה מצב להחליף בגדים וכבר הייתי בקורס מחשבים של הפולקס הוך שולה – קורסים עממיים במחיר לא גבוה אבל מוכרים לצורכי השתלמויות. לא שיערתי עד כמה יהיה לי קשה – המינוח בגרמנית, זה שיש להם שמות אחרים לגמרי לכל מיני מקשים ומיקום אחר לגמרי על המקלדת לכל מיני פונקציות.

לעבודה ההיא לא התקבלתי. לא התקשרו אליי בכלל. התקשרתי אני כמה פעמים עד שהבנתי שאין עם מי לדבר. אולי היה בזה ברכה?

חשבתי על זה פתאום לאור העבודה הנוכחית. גם בה אני במשך שעות על הרגליים והיא די אינטנסיבית ברגעי הלחץ. וגם בה אני מוקפת אוכל. וגם היא מביאה כמה גרושים בלבד. האנשים בה נחמדים יותר לפי תחושתי. אין שם צוות ענק ולא אישי כמו שהיה במלון ההוא. יש רק אנשים ספורים בכל משמרת והם כמוני – מהגרים או צעירים שמחפשים עבודה ראשונית.  השינוי הגדול שחל בי לפי תחושתי בשנה האחרונה הוא שיש לי יותר ביטחון לגבי הגרמנית ופחות חשש להגיד ש"סורי, לא הבנתי, אנא חיזרו שנית". אני שואלת, וקצב הלימוד שלי מאוד מרצה אותי.

תודה לכל המאחלים. זה כיף לקבל רוח גבית.

פוסט זה פורסם בקטגוריה החיים בגרמניה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על בתאריך של היום, בדיוק לפני שנה

  1. סיגלית הגיב:

    שנה כבר מאפשרת נתון להשוואה.

סגור לתגובות.