כשיש בשורות טובות אין לי כותרות מתחכמות

עם מה נתחיל? המממ…

נתחיל בזה שיש לי מקום עבודה. במסעדת מזון מהיר, לא יותר מדי רחוק מהבית ובוס מקסים ומתחשב שמסכים לא לשבץ אותי בשבת ובשישי אחר הצהריים. היו לי עד כה יום ניסיון (חמש שעות), ואתמול והיום היו לי משמרות של ממש אבל קצרות ברוך השם כי אני הרי לומדת להתרגל לכל העניין. מנוסה הבוס שלי. אין ספק. הוא יודע שכשאתה מתחיל לא יכול להיות דבר יותר מפחיד ממשמרת מלאה של 8 שעות ומיד. אז בינתיים אני עושה השבוע 3 פעמים, 3.5 שעות בכל פעם אבל באה בעצם כגיבוי לשעות הכי עמוסות. יש המון ללמוד כי יש המון סוגי הזמנות וצריך גם למצוא אותן ברשומות בקופה וכל זה – אבל זה באמת בקצב סביר. והיום בכלל הרגשתי תורמת במיוחד כי באו פעמיים לקוחות שדיברו אנגלית והסברתי להם בכיף מה אפשרי ומה הם יקבלו וזכיתי למחמאות גם על האנגלית וגם על הגרמנית.

זו עבודה פיזית וצריך לעמוד על הרגליים כל הזמן. והבוס חייך כשאמרתי לו שאוכל להפסקות, כשאני אגיע למשמרת של 8 שעות – אני כבר אביא מהבית. אין שום דבר שם לאכול שלא טובע בשמן. אין מצב לטעום שם משהו בלי להגיד ביי ביי להרזיה. ולאחר התייעצות עם המדריכה בשומרי משקל אין אפילו תירוץ מדי פעם לטעום משהו כי כל הפעילות הנוספת הזאת והמבורכת כשלעצמה לא תוסיף יותר מנקודה לסך היומי.

והחדשות השניות של השבוע ואלו שבאמת הביאו אותי להלם – הייתי בטוחה שעם המחזור והכול יהיה נחמד לראות עמידה במקום לאחר רצף העלייה במשקל שחוויתי לאחרונה. מוכנה לספיגה נעמדתי על המשקל בפגישה והמדריכה אומרת לי "ירדת 1.8 ק"ג". הייתי צריכה להסתכל על מה שהיא כותבת בדף המעקב כדי להאמין.

ולסיכום – בעלי הכריז שאני רשמית יודעת לרכב על אופניים. "נשאר ללמד אותך איך לרכב עם יד אחת כדי שתוכלי לאותת, ללמד אותך להסתדר עם עליות וירידות וכמה סימונים על הכביש ואולי כמה טריקים לחציית פסי החשמליות אבל חוץ מזה – יוב גוט איט". נרשמה נפילה אחת בלבד באימון האחרון וזה כשלעצמו שיפור אדיר שגם ברכיי האומללות אומרות עליו תודות לבורא עולם. וכשדיברתי עם בעלי על כמה היה כיף ההליכות בטבע בסוף שבוע הוא אמר: "הליכות זה עד שנוכל לנסוע יחד שנינו לטיולים באזור על האופניים".

דיווחים עוד יבואו.

פוסט זה פורסם בקטגוריה החיים בגרמניה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על כשיש בשורות טובות אין לי כותרות מתחכמות

  1. סיגלית הגיב:

    בהצלחה יקרה,
    שומעים את תחושת הרווחה שלך וגם הרכיבה על האופניים תהיה בסדר.
    לוקח קצת זמן לקבל פרקטיקה.

  2. רויתבן הגיב:

    ברכות חמות מעומק הלב… 🙂

  3. כל הכבוד לך! בכל שלושת התחומים: גם עבודה, גם ירידה, וגם אופנייים! הישגים לא מבוטלים – תטפחי לעצמך חזק על השכם. מגיע לך.

  4. alonyska הגיב:

    תודה יקירותיי.

    טפחתי לעצמי על השכם.

  5. chedvakl הגיב:

    נהדר לשמוע על כל הבשורות, בכל התחומים.
    גם אני רוצה ללמוד לרכוב על אופניים, אבל- האמת?- פוחדת.

  6. alonyska הגיב:

    מה אני אגיד לך חדווי – זה מפחיד שחבל"ז. בלי העידוד מבעלי לא יודעת אם הייתי עושה את זה. ואני עוד בהתחלה לפי תחושתי כי התנועה פה מאוד מורכבת – יש חשמליות, מסלולי אופניים, מכוניות, ואני ירוקה לגמרי. כשהייתי בארץ עשיתי כמה שיעורים אצל מורה בחסד – קוראים לו יוסי קט והוא מלמד מבוגרים איך להתגבר על החשש הזה. הוא מלמד בקאנטרי של הוד השרון. חפשי אותו ברשת אם מתחשק לך לנסות בכל זאת.

סגור לתגובות.