רעידת אדמה – אפשר להתכונן?

 "הרגשתם?" זו השאלה שתמיד שואלים. תחילה אתה מרגיש חצי עב"ם וחושש שאתה לוקה בהזיות עד שמדווחים על זה בחדשות ואתה מרגיש בקונצנזוס ואף יכול להתנשא בשקט ובבטחה על המסכנים שלא הרגישו כלום. "מה, לא הרגשתם?! זה היה משהו משהו. כל הארונות זזו!"

הייתה פעם, ב-1994 אם אני זוכרת טוב, שהרגשתי את הרעידה כי פתאום הספה זזה וזה עוד היה כשראיתי פרק של "תיקים באפלה" שהקלטתי ערב קודם. פחד אדיר וצחוקים עד שכיבה על הרצפה אחר כך רק מהקטע. ופעם אחת שלא הרגשתי בכלל כי נסעתי באוטובוס והרגשתי מופלית לרעה שפיספסתי. בעשור האחרון כבר היו כמה וכמה רעידות כאלה ובמזל רובן לא היו עם נזקים מעבר לסדקים בבניינים שבנויים גרוע. אבל מכיוון שרוב הבניינים בארץ בנויים על הפנים, אם חלילה תהיה רעידת אדמה קשה כמו זאת שהחריבה את צפת ב-1836 או כמו זאת של 1927 – כדאי לדעת אם אפשר להתכונן.

ראשית – יש לזכור שרוב העצות הקריטיות הן לזמן שבו ההרס חלילה כל כך ענק שמערכות בסיסיות של חשמל, מים, טלפון ותפקוד מדינתי יקרסו ויגברו הסיכויים לביזה מעבר לסכנות סבירות של שריפה בשל צינורות גז פגועים.

שנית – כל האמור להלן יוצא מהנחה שברוך השם – שרדתם את האסון פחות או יותר בחתיכה אחת. מי שגר בקליפורניה אומר לא פעם שמומלץ לעמוד הכי מהר שאפשר מתחת למשקוף בדירה או מתחת לשולחן מאסיבי, אם יש. אם נלכדתם בבניין נסו לשים בגד רטוב על הפנים בגלל אבק וחלילה עשן משריפות ונסו לחלץ את עצמכם ואחרים הכי מהר שאפשר. יש בניינים שבנויים מאוד גרוע בארץ. תזכרו שלקח שעות ארוכות לחלץ את הנפגעים באסון ורסאי ובעת אסון כולל פיקוד העורף לא בהכרח יוכל לעמוד בעומס לכן לא כדאי לחכות לאף אחד אם לא ממש חייבים.

יש אתרים אמריקאיים, למשל זה, שאומרים שלא ניתן להתכונן אף פעם במאה אחוז אבל אם יש סימנים של התגברות פעילות סייסמית או שגרים באזור מועד לפורענות – יש דברים שחייבים שיהיו מוכנים ויש דברים שלא יזיק. מה שמופיע להלן אלו עצות שלהם שנראו לי הכי הגיוניות ומתאימות גם לארץ וגם לפה. למשל:

זחלתם החוצה מהבית/משרד? מזל טוב – אתם בחיים. מומלץ שתשאירו מאחוריכם אוגדן או קליפ פלסטי שעליו דף (רצוי שמתחתיו יהיה עוד דף עם נייר קופי) וקשורים אליו עם חוט עט או עיפרון וכן מרקר אדום. על הדף יהיה רשום: כתובת הבית/בניין, היה חיפוש ראשוני: כן/לא, מי גר בבית/דירה (מי עובד במשרד הזה דרך קבע), מי היה שם בעת האסון והיכן אמורים להיות השאר (גילים ומקום הימצאם המשוער, ולמקרה שהטלפונים פועלים – מספרים חשובים) ולאן אתם הולכים – למקרה שיבואו לחפש אתכם, מצב מים/גז: סגור או פתוח,  ותשאירו מקום בדף כדי שכוחות חילוץ יוכלו לסמן אם כבר חיפשו בבית/בבניין שלכם. למה זה טוב – כדי שכוחות החילוץ לא יבזבזו זמן על חיפוש בבניין שמישהו כבר עבר עליו וכדי שיוכלו לקחת איתם עותק למרכז איסוף מידע ראשוני וכדי שבני משפחה ידעו איפה אתם.

אני יודעת שברוב הבתים המשותפים קשה למצוא שני שכנים שיסכימו לנהל את הועד לקראת זיפות הגג אבל אולי בכל זאת תוכלו ליצור מאגר מידע בסיסי אצל כמה אנשי מפתח בבניין כדי לסייע לכוחות חילוץ במקרה הצורך וכדי לפנות את הבניין מהר.

העצה הבאה שלהם נוחה יותר למי שאין לו יותר מדי דאגות: להתרחק ממרכזי האוכלוסין אל הטבע הפתוח ככל האפשר ולהימנע משהות ממושכת בריכוזי "פליטים" כי הצ'אנסים למחלות וזיהומים בגלל היעדר סניטציה – אדיר. ומכיוון שברור שלא כולם יוכלו מיד לרוץ להרים או לפארק הירקון מגיע שלב ה"לא יזיק" בעצות שלהם: ערכות ההישרדות. הן צריכות להיות ליד דלת הכניסה או חלון נגיש וליד המטה כדאי שיהיה מקל תאורה כימי במקום לסמוך על פנס. בערכת ההישרדות (אמורה להיות אחת עבור כל בן משפחה) יהיו לכם מים מינרליים ומגבוני לחות לניקיון בסיסי, לפחות עבור 24 השעות הראשונות ("איזה מזל", חושבות בטח האימהות הטריות, "את זה תמיד יש לי בתיק"). מה עוד כדאי שיהיה שם? מסכות לכיסוי האף והפנים, 2 נרות וגפרורים כי יש סבירות שזה יקרה בלילה (לא להשקיע בטרנזיזטור או בפנס כי בטריות זה ברדק), 4 סיכות ביטחון, גליל נייר טואלט, חבילת קרקרים באריזה אטומה ככל האפשר, חבל חזק באורך 3-5 מטר, עט, כף, סכין קטן, בערך מאה ש"ח במזומן, ו-2 חולצות טי. ליטר המים – לא קשה להבין למה. נייר טואלט מצטרף לניסיונות לשמור על הגיינה. סיכות הביטחון והחולצות משמשות כסד מאולתר למקרה של יד פצועה וכתחבושות. כל זה יעזור לכם לעבור את הימים הראשונים בהנחה שעד אז הרשויות תהיינה מסוגלות להציע את כל העזרה הנחוצה.

אם אפשר – שתהיה לכם ערכה גם לא בבית. הם ממליצים אפילו להחביא אחת במקום שקל לחפור בו בידיים ולעטוף אותה בכמה שקיות ניילון. רוב מה שיש בערכות המוצעות יכול להחזיק מעמד כמה שנים בלי צורך לחדש.

אם אתם משפחה ובדרך כלל אתם מפוזרים בכל מיני מקומות בעיר – תקבעו מקום מפגש שיהיה רחוק ככל האפשר מבניינים גבוהים וככל האפשר בשטח פתוח (לא ליד הים, דיר באלאק. למה? כי אתם לא יודעים אם הרעידה מהשבר או מאזור קפריסין ויש צ'אנס לגלים מסוכנים). נסו למצוא את העלון שפיקוד העורף דחף לכם לתיבה לפני שנתיים. היו להם שם כמה עצות על בטוח. זה מה שמצאתי בשבילכם ברשת – זה לא לרכי לבב.

זה הזמן לנג'ס להם לגבי מידע על מקומות כינוס בטוחים לאחר אסון ועל היערכות אישית.

ואגב רעידות וכל זה – לפני כמה חודשים הייתה כתבת אימים בדר שפיגל על כך שבגרמניה יש הרי געש פעילים. "יש הרי געש כאן?!" שאלתי את בעלי בשוק. "כן, יש גם רעידות אדמה מדי פעם", הוא אמר בטון שהיה אמור להיות מרגיע. "זה בעיקר בדרום". ועכשיו שאנחנו בדרום זה באמת לא עושה אותי שאננה או בטוחה שזה שאני לא בארץ מהווה תעודת ביטוח כלשהי. חוקר מאוניברסיטת דואיסברג אמר שאם הרי הגעש האלה יתפרצו סביר שחצי גרמניה תלך פייפן לפי התסריט הבא: זרם הלבה יחסום את נתיב הריין. זה יביא להצפות של שטחים נרחבים, וכל זה מעבר לבעיית זיהום האוויר הקשה והנזק לערים שהכי קרובות להתפרצות. כמו כן על הריין פועלות כיום 3 תחנות כוח גרעיניות שזקוקות למים לקירור. לא חזון מלבב לחשוב מה יקרה אם זה ישתבש פתאום.

 הכי קל – לשכוח מזה. באמת. מה אני צריכה כל מיני ערכות ואחסונים וקרקרים ואיפה בכלל אני אמצא איפה להחביא את זה. שיעזבו אותי, בחייאת. האמריקאים האלה גם ככה מגזימים בהכול. נוח לי מאוד להדחיק. עכשיו שאני יודעת שבטוח יש דברים שאני יכולה לעשות כדי להתכונן – אני רגועה. זה פחות פחד אמורפי ויותר "אם יהיה צורך, אז". חוץ מזה שהישרדות זה נורא אובר רייטד.

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

13 תגובות על רעידת אדמה – אפשר להתכונן?

  1. valistar הגיב:

    איזה פחד!!!!
    אנ בדרום ומה שחסר לי זה באמת איזה הר געש קטן….אלוה ישמרנו!!!
    😆

  2. alonyska הגיב:

    הם מחשבים שמאז הפעם האחרונה שהייתה התפרצות עברו עשרת אלפים שנה ויש שטוענים שזו גם המחזוריות. האזור שם מתרומם כל שנה בכמה סנטימטרים טובים.. אני מאוד בעד שאלוהים יקשיב לחוקרים שאומרים שיש לנו עוד עשרת אלפים שנה עד שזה יקרה. כל עוד המדענים לא מסכימים ביניהם שזה אמור להתפרץ כ ל 10,000 שנה – יהיה בסדר:-)

    חוץ מזה שזכית ויחסית לדרומיים את רחוקה – אם כבר מישהו צריך לפחד זה אני, אני יותר קרובה;-)

  3. רויתבן הגיב:

    קוראת אדוקה שלך לאחרונה. אנא, עדיין לא הבנתי את המעבר מהבלוג בתפוז לכאן. האם להמשיך לקרוא כאן? או לבדוק בתפוז שוב.

  4. alonyska הגיב:

    היי רוית, המון תודה על האדיקות.

    הבלוג עבר לכאן וזהו. אני יודעת שכרגע אין אפשרות לקבל עדכון במייל על פוסטים חדשים אבל אני מקווה שהשדרוג של האתר יהיה במהרה ואז אוכל להוסיף את האופציה לבלוג לטובת כל המנויים עוד מתפוז והחדשים:-)

    לא מחקתי את הבלוג מתפוז כי הוא לא מפריע לי אבל קשיי הגלישה באתר שלהם הפכו את השימוש בו לסיוט בחודש האחרון ונשבר לי סופית. חוץ מזה שהמליצו לי על בלוגלי כבר מזמן ופשוט לא מצאתי את הפוש לעבור קודם.

    אז מעכשיו אני פה:-)

  5. רויתבן הגיב:

    😆

  6. אין לי מושג למה, אבל אני מתה מפחד מרעידת אדמה כאן. הייתי בסן פרנסיסקו בשתי רעידות לא קטנות ולא פחדתי – לא ברור.
    בזאת שהייתה כאן עכשיו, החדר שלי רקד, באופן אינסטנקטיבית, זינקתי ופשוט קרעתי לעצמי מחדש את השריר. נפלא.
    האם הערכות האלה באמת תהינה שוות משהו? אני אכנס לקרוא בקישור שנתת.
    יש לי תחושה לא טובה שהרעידה הגדולה בפתח. מעולם לא היה כזה רצף של רעידות אדמה ובכל פעם זה מתחזק.
    זה מאוד מנחם אותי עכשיו כשאנחנו שוקלים לקנות דירות בגבהים. קומה שמינית למשל. כף חיים.

  7. alonyska הגיב:

    אינסטינקט זה אינסטינקט! הרי מבחינת הטבע האנושי השריר יחלים אבל אם חלילה לא מצאת מחסה בזמן גם השריר וגם השאר נהיים לא רלוונטיים יותר.

    צר לי נורא על מה שעובר עליך!! זה בטח כאב תופת.

    ואגב קומות, אם זו הקומה האחרונה אז אולי זה לא נורא כי מי שלא הכי כיף לו זה מי שצריך לחפור 8 קומות כדי להגיע אליו.

    ואני לא תמהה ששם לא פחדת. אפשר בכיף לחטוף חררה כשיודעים עד כמה תקני הבנייה בארץ דפוקים והולכים לפי ה"סמוך". ברעידה שהייתה במאי או יוני 2004 בים המלח לא הרגשתי אבל דיברו על בניינים שניזוקו והגענו לאחד מהם בלי שבכלל ידענו על זה. ייעצו לנו לא להשתמש במעלית וראינו את הסדקים בקירות. וזה בניין חדש יחסית!! בניו זילנד, סאן פרנסיסקו ועוד מקומות כגון אלה כמו יפן למשל – הבינו עניין ואוכפים תקני בנייה מחמירים.

    בארץ לעומת זאת יש אנשים שאפילו אומרים שרק רעידת אדמה תוכל למחוק את חרפת הבנייה המהירה והגרועה של שנות בנייני ה"מהר מהר". רובם עשויים מבטון ובאמצע רק חול. "העיקר שיהיה".

  8. כנראה שאת צודקת, גם אני חושדת שההבדל הוא בזה שבסן פרנסיסקו, הרגשתי יותר בטוח – גם מבחינת המבנים ( אחת מהן תפסה אותי בקומה 22 , בדיוק קיבלתי צ'ק שכר ותהיתי אם הכל מסתובב סביבי מרוב שמחה) וגם במובן שהם הרבה יותר ערוכים מכאן לרעידות. אני זוכרת שהכי לא רציתי שזה יתפוס אותי ברכבת התחתית…
    ובעניין הקומה השמינית – נתת לי זוית חדשה להתבונן על העניין 🙂
    וגם -אכן זוועה מה שקורה איתי. הזוגי חשב שנכנסתי להיסטריה מהרעידה עד שהוא הבין שאני צורחת בגלל הרגל.

  9. alonyska הגיב:

    איזה מזל שהוא היה איתך! אני זוכרת כמה היה לי זיפת עם בסך הכול נקע. מה שאת עוברת זה כל כך הרבה יותר קשה. זה בטח מחרפן להיות מושבתת.

    מצד שני זה הזמן להתמכר לכל מיני סדרות כמו 24, גיבורים ושות'. ותתנחמי שאת גרה בארץ ושפחות מקפידים על הורדות לא חוקיות. כאן אני לא מעיזה.

    ואם את זקוקה לכמה פנינים – תגידי למארג'! היא הצילה אותי בחורף הראשון שלי כאן עם כמה דברים שווים לצפייה עד שאיתרתי חנות להשכרת DVD.

  10. המניות של בלוגבאסטר עלו בגללי 😐

  11. alonyska הגיב:

    סרט מתח שווה שראיתי ב-DVD כאן נקרא באנגלית the contract עם מורגן פרימן וג'ון קיוזאק. אפשר גם לעשות מרתון של סרטי שודדי הקריביים, מרתון שר הטבעות (זה בכלל 9 שעות של שיכרון חושים). סרט יפה מאוד ויזואלית היה עיבוד לספר "זכרונותיה של גיישה". ואם לא ראית – לראות את ה-inside man.

    בטח כשכבר תחלימי לא תרצי לראות את בפנוכו של הבית ולא לראות צורת DVD.

    עוד משהו שסוחף מאוד ומשכיח שיש דבר כזה שנקרא זמן – להתחיל לקרוא את סדרת הארי פוטר באנגלית. התחלתי עם הראשון בסוף אוגוסט ובעוד כמה ימים אני מזמינה את השישי.

  12. אכן מרתון שר הטבעות היה ועשינו את זה יחד. נשארנו עם ה"פרשס" – כשאנחנו אומרים את זה כמו שהגולם אומר ויש לזה שימושים שונים.
    החוזה – אני חושבת שראיתי, תאמיני לי אני כבר לא זוכרת נהיה לי בליל במוח מכל הסרטים. האיש שבפנים אכן סרט טוב וגם זכרונותיה של גיישה.
    לקרוא – אני קוראת כל מיני…
    כשאני אחלים??? -אני תוהה אם אני עדיין אזכור איך נוהגים ואיך מוציאים כסף מכספומט. לפעמים אנשים טובים לוקחים אותי לסיבוב בחוץ ואני מגלה כבישים חדשים, בשכונה.

  13. alonyska הגיב:

    הפרשס נשאר גם אצלנו!!!

    אגב החלמה, קראתי פעם מאמר על כך שדימיון מודרך מביא לכך שגם בלי תזוזה הגוף יכול לשמור על איכויות שרירים די מפתיעות. השוו בין שתי קבוצות של מרותקים למיטה – כאלו שנתנו להם תרגילי דימיון מודרך שבהם הם עם עיניים עצומות "הלכו" בעיר שלהם או עשו את הפעילות הגופנית המועדפת עליהם, לעומת קבוצה שלא קיבלה תרגילים כאלה. בתום תקופת האשפוז אלו שדימיינו היו בעלי שרירים חזקים הרבה יותר מאלו שלא התאמנו. לא זוכרת בדיוק את האחוזים משהו כמו 16% חזק יותר.

    כך שלדמיין שאת מוציאה כסף מהכספומט יעזור ככל הנראה – וכל עוד זה בדימיון אפשר גם באמת להתפרע עם כל סכום שבא ולא רק עם המרחקים בצעידה.

סגור לתגובות.